חן שזר / הוויה וזהות |
נשברים כתמיד על החוף הלבן.
מחפשת אותך במרחק,
אך את בעצם עימי כל הזמן.
כשאני מדברת או עושה
מיד חושבת,
ומה הייתה אומרת עכשיו?
ומרגישה?
גאה, זוהרת, מחייכת
בטח מגיבה
"כל הכבוד ילדה."
כן, בשביל אימא שלי
אשאר תמיד ילדה.
גם אם מזמן הלכה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|