כולם יודעים מזה ליל הסדר.
כל אחד חוגג אותו בדרך שונה, עם נעימות שונות, ואוכל מאכלים
שונים.
אני הולכת לספר על ליל הסדר שלי.
המקום: הבית של סבא וסבתא.
זמן: יום רביעי, משעה 7 ועד 11.
הערות: עינוי ממושך.
טוב הכל התחיל בזה שגיליתי, שבליל הסדר הזה ניהיה השנה רק שבעה
(סבא+סבתא, אמא+אבא, דודה שלי+בת דודה שלי, וכמובן, אני).
כשהגעתי לשם גיליתי בדרך הקשה שבת דודה שלי, הבן אדם היחיד
שהיה יכול להפוך את האירוע הזה למענין לא באה...
חוץ מזה גיליתי שסבתא שלי נראית כאילו מישהו דפק לה מכות רצח,
היו לה שני פנסים ענקיים, ויד שבורה...מסתבר שהיא נפלה
באמבטיה.
פתיחה טובה לסיפור, נכון?
אז הזמן חולף, ועברה כבר שעה, ואז סוף סוף מגיע הזמן להתחיל
לאכול את ארוחת החג...
אחרי האוכל חוזרים לקרוא את ההגדה, וכבר ממש נשבר לי מזה
הזין!
אני מתחילה באמת לעקוב אחרי מה שכתוב שם, רק חבל שאני רואה
טיפה מטושטש בגלל כל היין, מה לעשות, אחרי 3 כוסות יין, עם
12.5%, זה מה שקורה.
אני מתחיל הלדמיין כל מיני דברים שיכולים לקטוע סוף סוף את
האירוע הזה...אבל ממש שום דבר לא קורה...
אני פשוט יושבת למחכה שהזמן יעבור, אבל מה לעשות, אנחנו רק
בעמוד 40 מתוך 64, בהגדה, שדרך אגב יש בצד כל מיני פרסומות
מלפני איזה 30 שנה לכל מיני מוצרים שבכלל לא קימים יותר.
פתאום יש טלפון.
זאת אחותי.
היא אומרת שהיה עוד פיגוע, במלון בנתניה.
דודה שלי מתחיל להלחץ, בגלל שבת דודה שלי כרגע סועדת את ארוחת
החג במקקום כלשהו בנתניה.
היא מתחיל להתקשר אליה לפלפון.
היא מגיעה למענה הקולי של בת דודה שלי.
עכשו היא כבר ממש מתחיל להלחץ.
כל התסריטים הכי רעים שיכולים להיות בקשר לבת דודה שלי עוברים
בראש של כולנו.
הסדר נפסק.
עד כמה שזה עצוב המחשבה שועברת לי בראש היא: "טוב נו, לפחות
הסבל הזה נפסק לכמה זמן...".
בסוף אחרי איזה שלושת רביע השעה דודה שלי מצליחה להשיג אותה.
בת דודב שלי אומרת לה שזה היה במלון אחר, לא בזה שהיא נמצת,
פשוט הם היו באמצע הקידוש, אז היא כיבתה את הפלפון.
הארוחה ממשיכה.
אני חושבת שאם מישהו הולך לשלוח אותי לגהנום, ככה זה יראה.
סוף סוף גומרים לקרוא את ההגדה.
אני רק רוצה לזוז כבר הביתה.
אבל לא!
אז באים כל שירי החג (שאבא שלי, ודודה שלי מנסים לשדל אותי
לשיר אותם, זה לא עוזר להם).
אחרי שכל זה נגמר, אני בתור הצעירה ביותר שם, צריכה לפנות את
השולחן.
סוף סוף אחרי 3 ומשהו שעות אנחנו זזים משם.
טוב נו, לפחות קיבלתי 200 שקל...די הרבה כסף בשביל 3 שעות.
והכל נגמר.
עד שנה הבאה.
נתראה בירושלים הבנויה!