יום אחד מצאתי את עצמי
עוד מול החלון וחושב
איך החיים מסתדרים ואיך מסדרים את החיים
כי אצלי זה הכול בראש
החברה עוד מעט תעזוב
גם לה נשבר
לשבור את הראש
איך להוציא מהדיכאון
הכיתה מוציאה ממני את הרע
ואני מגיבים כמו זונה
אבל מי באמת זונה, אני או המורה ?
החיים לפעמים כה מעכזבים
אולי עדיף פשוט לגמור איתם לעולמים
סיוט הוא דבר שבא והולך
ולהיות איתך זה כמו בחיים לא להישבר
אבל הינה
שוב את עוזבת
ואני נשבר
ואז , יום אחד מוצא את עצמי מול החלון
וחושב, אבל לא יכול
איך גמרת איתי הכול ...