כותבת לך מכתב, מלא בדאגה,
אחיך הקטן בוכה עכשיו ולא נרגע.
שואל איפה אתה?, ואם הכל בסדר?
עצוב לו שאתה לא כאן, הוא מסתגר בחדר.
זוכרת את היום, שלבשת את המדים,
ואמרת לי להיות שקטה, לשכוח את הפחדים.
וביקשת לא לבכות, והבטחתי לחכות,
שתחזור אליי, שתשוב להיות איתי.
חייל שלי, אותך אני אוהבת,
עליך רק חושבת
ואמא מחכה לבן שלה,
דואגת, בלילה לא נרדמת
כי אז אותך חולמת,
ואמא מחכה בלי הפסקה, לך
שתבוא עם המדים,
ותחליף את הפחדים, בנשיקה...
אמא שלך מחכה,
להביא לך פרחים,
ונרות שרק זורחים, בלי הפסקה...
אמא שלך מחכה לך.
כותבת לך מכתב, מלא באהבה,
הנר על החלון נותר בודד בלי להבה.
וקשה להתאפק, הבית בלעדיך ריק,
מתפללת שתשמע, אך אתה שם רק שותק.
קשה להירדם, וכבר כלום לא יעזור,
הייתה לי הרגשה, שאתה כבר לא תחזור.
והראו בחדשות, שוב תמונות כל כך קשות,
והדלקתי את הנרות, לכבודך בבית קברות.
חייל שלי, אותך אני אוהבת,
עליך רק חושבת
ואמא מחכה לבן שלה,
דואגת, בלילה לא נרדמת
כי אז אותך חולמת,
ואמא מחכה בלי הפסקה, לך
שתבוא עם המדים,
ותחליף את הפחדים, בנשיקה...
אמא שלך מחכה,
להביא לך פרחים,
ונרות שרק זורחים, בלי הפסקה...
אמא שלך מחכה לך.
כותבת לך מכתב... געגועים. |