נורית דן / שיר געגוע ופחד... |
ליבי יוצא אליך.
חיכיתי.
הייתי בטוחה שזה ייגמר לי מתי שהוא.
זה לא.
ליבי עוד שמור לך
שפתי לשפתיך
ופני ליידך המלטפות.
אני לא רוצה להפסיק לאהוב
ולא רוצה לאהוב אף אחד אחר.
נעים לי כשליבי כולו שלך
ומפחיד.
לפעמים, כשנדמה לי שאני לא מתגעגעת פתאום
אני מפחדת.
שבטעות עומד להיגמר לי הרגש
או שאולי אני מסוגלת לשכוח
אני יודעת שלא..
כי אתה בתוך נפשי גר
ובנבכי נשמתי מקומך לעד...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|