בשם האהבה
-----------

בואי נתאהב בשם האהבה.
נו בואי, מה איכפת לך?
זה לא שיש לך משהו יותר טוב לעשות בזמן הקרוב.
כן כן, זה כולל גם לשכב וכל הדברים האלה.
מה? לחכות?
אין שום בעיה. נחכה קצת.
שום דבר לא בוער.
מה זה?
לא כדאי?
מה זאת אומרת לא כדאי?
את ממש מצחיקה, את יודעת?
אני מדבר איתך על לעשות משהו בשם האהבה!
כן כן, האהבה הזאת!
הרי בינינו, אין סיבה הרבה יותר טובה להתאהב.
זה סתם כואב, זה תמיד נגמר רע, ובינינו, זה לא כזה שוס כמו
שעושים מזה.
אבל להתאהב בשם האהבה, אחח....
יש בזה רומנטיות כזאת אני חושב.
זה כמו למות למען קידוש השם או משהו....
אז קדימה, לא מסובך.
נסתכל אחד לשני עמוק בעיניים, נפסיק את ההצגות, ונתנשק עד
שהכוכבים יפלו מעלינו.
מה זאת אומרת אני רוצה את זה מיוחד יותר?
אני לא מבין מה צריך לעשות מזה עניין.
במילא יש מספר מאד מצומצם של אפשרויות של איך שכל העסק הזה
ייגמר.
או שנהיה בגן עדן כמה שבועות, ואז יתחיל בלאגן בינינו: את כבר
לא תאהבי כמו פעם, אני כבר לא אדע להתנהג איתך, הסבלנות של
שנינו תיגמר, ואז נמציא איזה נושא מטומטם לריב עליו ונדמם את
עצמנו מחוץ למערכת היחסים הזאת.
זה סביר מאד להניח שיקרה.
יש גם את האפשרות השניה: האהבה תמשיך להיות חזקה, אנחנו נאהב,
נשכב, נחלום, ואז יבואו אסונות שיהרגו אותנו לאט אבל בטוח.
לא יודע מה בדיוק.
אבל זה יהיה שווה את זה.
כי זה בשם האהבה, נו.
מה זה משנה כבר מה יקרה?
נתחתן, ותבגדי בי בירח דבש, ונגדל ילד שבגיל שלוש יידרס וניכנס
מזה לדיכאון קליני, וההורים ימותו, טוב?
הכל יכול לקרות.
אנחנו מדברים על להתאהב אני מזכיר לך.
הדבר המייסר הזה, שלא שווה מאית מכל השורות שכתבו עליו במשך כל
הדורות.
אה, ודרך אגב, יש כמובן את האפשרות השלישית, והכי סבירה: זה
פשוט יימצה את עצמו, והאהבה תדעך, והקשר יהיה סתמי ושטחי.
לא לא, אל תחשבי שזה כזה טוב ביחס לאחרים.
זה כואב יותר ממה שזה נשמע.
עזבי, לא ניכנס לזה עכשיו.
אז למה להיכנס לזה בכלל?
שאלה טובה.
אמרתי לך כבר, אין יותר מדי טעם.
שנינו יודעים כמה הדבר הזה מקולל.
למען האמת אני צריך את זה כמו חור בראש.
אבל תהרגי אותי (כאילו שאת לא עושה את זה כבר), אני גם לא
מסתדר בלי להתאהב בך.
כן, פשוט ככה.
חייב את זה.
חייב אותך, שתהיי שלי, וזהו.
בלי יותר מדי כאבי ראש.
ונכון, זה ממש מיותר בהתחשב בכל מה שאמרנו מקודם, ובדיוק בגלל
זה אני אומר לך שאני רוצה להתאהב בשם האהבה, כי זה הדבר היחיד
שעושה שכל בתוך כל השגעון הזה.
אז קבענו, מתאהבים?
הנה, התחלנו...
את צריכה לחשוב על זה.
אמרתי לך כבר, די עם כל המשחקים האלה.
שנינו יודעים שזה הדבר הכי טבעי, הכי נכון, והכי טוב שיכול
לקרות לנו.
כן כן, לדמם מאהבה.
אנחנו שני מזוכיסטים גם ככה. תמיד היינו.
נו, אז מה את אומרת?
להזכיר לך שוב למה אנחנו עושים את זה?
יו, את מתעקשת לא לקלוט הא?
ב ש ם  ה א ה ב ה.
אוקיי, אז בואי נחזור על זה פעם אחרונה.
זאת התוכנית: אנחנו מתאהבים בשם האהבה, כי אין סיבה יותר טובה,
אנחנו שוכבים בשם האהבה, כי זה תמיד יותר נחמד, מתחתנים בשם
האהבה, כי אם כבר להתחתן אז בשביל זה, בוגדים בשם האהבה, כי
אנחנו יצורים חלשים ולא יודעים לקרוא לעזרה, ומתים בשם האהבה,
כי זה רומנטי נורא, את לא חושבת?
אז זהו?
סיכמנו?
קדימה.
בואי נתאהב.
הכל מוכן.
אני כאן, את כאן.
הכנתי אפילו שקיעה, יין, פרחים וים.
הכל בשם האהבה.
נו, תתאהבי כבר, למה את מחכה?
אני יודע שגם אני לא מאוהב.
למה אני מחכה? לך.
לא לא, תתחילי את, אין לי מספיק ביטחון בשביל להתאהב בך לבד.
אויש נו, אל תגידי סתם, אני יודע טוב מאד שלא התאהבת עדיין.
איך אני יודע?
פשוט מאד.
את לא מדממת.
לא, את לא.
אני רואה שלא.
טוב, אין טעם להתווכח או לגרור את זה סתם.
את כנראה פשוט לא מסוגלת לדמם איתי.
אפילו לא למרות שממש ביקשתי ממך.
אפילו לא בשם האהבה.
לא נורא, לך אני לא דואג, את תסתדרי מצוין.
לא חסרים לך אנשים להתאהב בהם, לא בשם האהבה, ולא בשם כלום.
סתם כי את תהיי מאוהבת.
לי אישית, ממש אין עצבים להתאהב במישהי אחרת עכשיו.
כן כן.
מה לעשות, נוח לי איתך, והיה יכול להיות נחמד.
אז קדימה, לכי להתאהב באיזה מישהו.
אני בינתיים גם הולך.
לאן? להתאבד.
מה זאת אומרת למה?
עברנו על זה כבר.
בשם האהבה...