(על מחבל מתאבד)
שוב בוכה, שוב רועד, שוב כועס, שוב שונא, שוב צר לי, שוב רואה
חדשות לא כל כך חדשות, שוב שומע פרשנות לא מעניינת, שוב מחפש
תשובות,
שוב קובר מתים, שוב מוצא חלקים
של גופותיהם, שוב רואה טלביזיה לבנונית, שוב מחכה למישהו לקחת
אחריות, שוב סופק נפצעים- קל לספור,
שוב נמאס לי, שוב רוצה לצאת, שוב תקוע
כאן, שוב נגד, שוב בעד, שוב רוצה שלום, שוב רוצה נקמה, שוב
אוהב את החברה שלי, שוב מתקשר אל חברים, שוב כמעט כולם בסדר,
שוב אנחנו מחכים לשמות, שוב עושים סריקה, שוב מפחדים
לצאת מן הבית, שוב רוצים דווקא לצאת מן הבית, שוב המדינה הזאת
משעגת אותי, שוב אני כה אוהב את המדינה הזו,
שוב אני מרגיש
רדום, שוב אני מרגיש כלום, שוב אני מרגיש את כל הרגשות שבעולם,
שוב יש אלונקות, שוב יש אמבולנסים, שוב כולנו אחים, שוב יש לנו
אויב משותף, שוב עצוב לי, שוב ילדים לא מבינים,
שוב סטייה מטומטמת לבתולות, שוב האוויר
עומד, שוב יש צמרמורת, שוב אני מרגיש קטן, שוב אותן כותרות בכל
העיתונים, שוב ילדים יגדלו ללא אבא,
שוב כל כך כואב. שוב כותב שירים,
ושוב בתקווה שזה לא יקרה שוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.