אני יושב פה לבד,
מחפש בכל אחד,
את מה שאיבדתי בך,
כשראיתי אותך,
חוצה את הצד היפה,
אל תוך הזרם הזה.
יושב פה לבד,
רגיש ועדין חזק,
ועדין מרגיש את הצורך,
לבנות את הכל לאורך,
הזרם הזה שסחף אותך,
להחיות את מה שאיבדתי בך,
שחצית את הצד היפה,
אל תוך הזרם הזה.
ממתין למבט סוחף,
שיציל אותי מכאב,
שנתפסתי בו כשדיברת אלי,
ובלי לשאול נכנסת לחיי,
וזה עדין חוצפה מצדי,
לחשוב שאני יכול להציע עצמי,
לאביר לבן על סוס,
ואת בשלך בלי לחשוב ולחוס,
על מה שאני קורא לו לב,
לוחצת צוחקת יוצרת כאב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.