"אני לא מוכנה" , היא צעקה
"תחזירו לי את ארז" הוסיפה בתחינה.
"אתה חוזר איתנו!" , היא פסקה.
אך, המציאות התעלמה והמשיכה בשלה.
ממשיכה להיות אכזרית ודוממת , קרה ורועמת.
לבה נקרע למראה בנה הנטמן באדמה.
וגם ליבי בכה - דמעות דם , דמעות של כאב.
ואז , הסבא קרא קדיש - על נכדו הוא קרא קדיש ,
על נכדו...
מה קורה כאן?! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.