בבית ההוא, ישב שם זקן, יש שם הרבה, אבל הוא היחיד שלא ישן.
מישהו אליו בא, היה זה אחד המטפלים, יש שם הרבה,אבל לא כולם
נטפלים.
הזקן המשיך לשבת, בהה לו באוויר.
פתאום ראה ילד מתהלך לו על הקיר.
לא עברה שנייה, פתאום הבין-זה הוא.
לפני הרבה שנים-לפני שרגשותיו דהו,
הייתה בו אהבה, תשוקה לראות עולם,
ועכשיו הוא סתם,יושב לו שם...
מסומם מכדורים שאמורים לעזור, ובעצם רק גורמים לחלל שחור-שחור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.