דנית גאזר / בועה |
דמעות זולגות מעיניה
שוב אותה צריבה בפנים
כשהיא נזכרת באותו רגע
הרגע שבו קרס עולמה,
הרגע שבו התנפצה הבועה שעל בנייתה עמלה,
צבעה לה את החיים בורוד
ועתה החל הצבע עוזב
כבר אין בועה, יש רק שחור
כמו צבע ליבה הכואב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|