כתבתי לך שיר פרידה לאחר שהבנתי שלעולם לא תוכלי עוד לאהוב
אותי.
אנחנו עכשיו כנראה בשלב כזה שאנחנו מחליפים תפקידים ככה לשם
שעשוע כדי לבדוק מי עכשיו צוחק ומי עכשיו פגוע. טוב אז זה לא
מצחיק אותי אבל זה כן פוגע בי מאוד. אני קיפלתי את מפרשיי ואני
עוגן עכשיו בחוף בדידות מחפש אדמה שבה אוכל להניח את דימעותי
שנמצאות בתרמיל הנדודים.אני רוצה לחזור אליי לשם לחזור כמו
שהייתי בחור חזק לא מפחד משינויים. אני עוד אצחק עם אשה אחרת
ואכאב אותך בלילות של שקט וככה נגמרה לה עוד תקופה עוד סוף של
סיפור אהבה. ישנן הרבה אגדות על נסיכות אך כנראה אני הוא לא
הנסיך שלך ובטח לא האהבה שלך. אור מועדונים והבל היופי לא
עושים לי את זה יותר אני בוחר בשיחות הנפש והחיבור בניהם,ככה
אני רומנטיקן חסר תקנה.אל תנסי להבין את המילים שלי הן יוצאות
ממקומות חשוכים מאוד בלב אף אחד לא מגיע לשם אפילו לא אני. זה
מקום כזה ששמור למיוחדת שתישאר כאן לצידי לתמיד אפילו שאני לא
מושלם בדיוק כמוה וכמוך אני מוותר לה בבוקר היא מוותרת בצהריים
ככה זה ביחסים וויתורים, יחד עם רגעים וחוויות של אושר וככה,
אנחנו חיים, יום אחרי יום...