את האקסית, אני האקס
יושבים על הספה, ואת אומרת לי שלעומת מה שאני חושב, את עדיין
רוצה לזיין אותי
אנחנו מתחילים להתפשט ואז אני נזכר שאבא שלי ישן בחדר הסמוך
ולכן אני מציע שנעבור לחדר שלי.
בחדר שלי, על המיטה שלי, עם המצעים הטריים ששמתי רק אתמול, הוא
מחכה.

אני בתחנת רכבת
מנסה להשיג כרטיס אבל כמו אדיוט לא מצליח לרשום את השם שלי כמו
שצריך ושרוך גבוה ששומע מרילין מנסון - ואני לא בטוח מי מהם
יותר מפחיד, מנסה לעזור לי

ואז אני רואה את האקסית
אני רץ אחריה ונקלע למן משחק מחשב מוזר שכולל הרבה מכות ואני
הדמות החזקה
אני מנצח את הרע בסופו של דבר - מי יודע, אולי זה מה שיקרה גם
במציאות.

אני מבקש מהאקסית שנדבר כולנו יחד, אני היא והוא.
הוא מסכים

אני מגיע אל האקסית לבית הספר, היא בשיעור
אני נכנס לכיתה ולמרות שמקווה שיהיו מבטים לעברי - מקבל פלאש
באקים אל העבר
-כמה שאני גדול, אני מרגיש כל כך קטן ובלתי נראה.
אני מדבר איתה ומשכנע אותה להבריז מהשיעור.

אני, האקסית וכמה חברים מבית הספר שלי יושבים מסביב לשולחן
הם סתם נדחפו לשם, חטטנים.
אני מבקש מהם שיעזבו, לצמצם את הפורום.

מחצר בית הספר הגענו לחצר של האקסית
אני היא והוא.
אנחנו מדברים אבל יש לי את התחושה שהאמהות גם כן שם.

יש לו פרצוף יפה, כזה של החבר החדש של ג'ניפר בדוסון קריק
לא עקום כמו התמונה שלו בתעודת זהות.
האקסית האגדית שלו נכנסת
כל כך יפה, לפחות לפי התיאורים של האקסית שלי.
היא מספרת לי שהיא תמיד תאהב אותו
בדרך למעלה, במדרגות אני שואל אותה שאלות
אם היא חושבת שהיו לו נטיות הומוסקסואליות - היא עונה לי שלא.
אבל היא גם הוסיפה שאף פעם לא היה לו חשק.

הוא קלט שאני והאקסית הזדיינו כמה דקות לפני
הוא מתחיל לבכות
הבכי שלו שבר אותי
הבנתי שהוא הביס אותי, עם כל ה"מסכנות" הזו שלו.
יצאתי מהמשחק
והתעוררתי ב- 10 בבוקר

בהצלחה לך האקסית והחבר החדש שלך.
אני תמיד אהיה שם, אחכה לסימן מהשמיים - לחזור אלייך
לא נולדנו יחד - אך מות נמות בזרועות אחד של השנייה.