בעלת הארמון/ קרן בילגורי.
הארמון היה בבעלותי-
אתה,
הייתה איתי!
כשהארמון היה בבעלותי,
הייתה לי הזדמנות-
להגשים את משאלתי.
אך הארמון עבר בעלות-
כל כך במהירות!
עוד לא הספקתי שום דבר-
והכל פשוט נגמר, עבר.
כשנפרדנו,
אתה יודע למה זה גרם?
אתה יודע מה קרה?
מבעלות הארמון,
נשאר רק סבל ודיכאון!
הייתי בזרועותיך,
הרגשתי את שפתך,
הייתי בעלת הארמון-
עכשיו, זהו רק זיכרון.
יש עוד הרבה חלקים חסרים!
רוצה אותם, אתך להשלים!
להיפגש אתך שוב,
פנים מול פנים-
ולהישאר אתך-
לעולמים!
מתגעגעת אליך מכל הלב!
לבי, עכשיו כואב!
הארמון היה שלי-
אך עכשיו,
אתה לא איתי!
היה לי ארמון,
הייתה לי ממלכה.
אנחנו שנינו,
היינו במערכה.
אתה, הייתה הנסיך,
שאת לבי המליך.
אני, הייתי הנסיכה במלוכה,
אותה מלוכה, שמאתנו נלקחה.
לפגוש אותך,
להיות אתך,
אין משהו שיותר אני רוצה!
רוצה לשוב להיות בעלת הארמון!
רוצה זאת כמציאות!-
לא כדמיון!
פעם, הארמון היה בבעלותי.
אתה,
היית לצדי.
עכשיו, הארמון כבר לא שלי-
ואתה,
כבר לא איתי.
כשהיינו בארמון,
אתה היית לי כפרס!
אך עכשיו,
הכל קרס!
אין בעלות, אין אותך,
אין יותר- "אתה שלי, אני שלך"!
הכתר נפל,
השלל, נהיה אומלל.
רוצה את הכתר להרים-
להיות אתך שוב,
אך הפעם- לעולמים!
אני לא יכולה עוד לחכות!
רוצה שוב בארמון להיות!
רוצה אתך שם שוב לחיות!
אך הפעם,
בארמון בלי אכזבות-
ארמון, מלא אהבה ולבבות!
רוצה את הארמון שוב בבעלותי-
רוצה שאתה,
תהיה שלי! |