הילה אבטליון / כמו התאומים |
ובלי אזהרה מוקדמת
אתה מכיר את כולם
מסתובב בעיר כמו מלך העולם.
לפעמים זה בא
ואין דרך אחרת
החופש שהכרת נעלם ואיננו
כולא את עצמך בתוך חלומות.
ולפעמים זה חוזר
והכל הופך ורוד
מטפח אשליות מצפה לגדולות
מעביר יד בשיער שמנוני.
לפעמים זה חוזר
ומכה בפנים ובלב
וכל מה שבנית מתמוטט בפנים
כמו התאומים, כמו מגדל קלפים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|