|
את משתרעת למולי, מבושמת
כפי שהורוך במנשר
מצפה בשקיקה למגע שנרמז
משחר נעורינו
ואנכי עומד למולך וברעד
משמיע ישראל
כשידי מסוככת על עיניי
מביט בעינייך התמימות, החכמות
העותרות
וניגש, עולה על יצוענו
ופוער בך
סדק קל
את מתהפכת לצד השני
עוצמת עינייך בכח
וממאנת לפקחן לבקשתי
ואני מביט מעלה
לתקרת הכלולות
כלולותינו
מביט בך מחדש
חיוך מכורכם בזכרי איתך
עינייך דומעות
והסדק שבך נתפרץ
לתהום
של משרדי הרבנות
בעוד מספר שנות גיהינום
של צעקות לא מוסברות
הטחת האשמות חסרות פשר
והכחשה
ושיכחה
של יום חול
25.3.02 |
|
|
כל בוקר כשאני
מתעורר דבר
ראשון אני בודק
אם כל האברים
שלי במקום, אחרי
זה אני ניגש
לחלון סוגר אותו
ואז צועק:
אלוהים למה?!!
למה עוד יום?!!
אחרי זה אני
פותח את החלון
שוב ומרגיש שאני
יכול להתחיל את
היום, מהצעקות
החתולה שלי
מתעוררת ומתבאסת
עלי, אני כהרגלי
בועט בה רק כדי
שתלמד שאין ממה
להתבאס (מלבד
הבאסה עצמה)
פקד צדי צרפתי
באודישן לגבינה
לבנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.