אני רוצה להגיד לך שאני שונאת אותך.
שאני מתעבת אותך.
את הרסת לי את החיים.

שד!

את מצצת כל טיפת אהבה שהיתה בי- לי, לך, לסביבה. בגללך אני
ריקה מתוכן. המוח שלי מעוות ופגוע.

שד!

את לא שווה את הזמן שאני משקיעה במכתב הזה. הייתי צריכה
להשקיעו בעצמי.

שד!

את ריקה בעצמך. המוח המעוות שלך בקרוב יפסיק למצוא עניין כדי
להעסיק את עצמו. הוא בקרוב יצטרך את העזרה של הנפש החולה שלך.
ואז את לא תוכלי לעזור.
את מתה לאט לאט. את אפילו לא שמה לב. אם לא תעשי משהו תתפוצצי.
את ניקרת את עיני, כדי שאני לא אוכל לראות אותך- שד. רק אנשים
חכמים רואים שדים.
את קצצת את רגלי וידי כדי שלא אוכל להושיט לך עזרה. כי רציתי
לעזור לך- רצתי אחריך בעיוורון מוחלט.
לבסוף- כשנותר מגופי רק גוש רמוס וכואב את דרכת עלי. כדי שלא
אוכל לקום ולברוח. להציל את נפשי- בה לעולם לא תוכלי לפגוע.

שד!

את בטח עומדת עכשיו מאוד גאה בעצמך על זה שהרגת אותי. עשית זאת
רק כדי לספק תעסוקה ל"אני" הלא קיים שלך. ידיך מגואלות בדמי.
ואת יודעת את זה. את תענשי- תשרפי בגיהנום.
אני אסתכל עליך מלמעלה.

יש לך הזדמנות אחרונה.
תנסי להקשיב.
אם הפעם לא תקבלי את עזרתי אני אלך ואת תהיי לבד- תמותי
בייסורים.
תקשיבי לי פעם אחד- תנסי לחיות.
תנסי למצוא נחמה באהבת יקירייך שעוד נשארו חיים.
הם לא רבים- והולכים ומתמעטים.
תנסי לשמור על ידיך נקיות.
תנסי לשכוח.
את שד- את תצליחי.