את נכנסת לכיתה,
וכולם נועצים עיניים.
על מה הם חושבים?
אולי זה החיוך שלך שמטריד אותם?
חיוך של נימפומנית מטורפת.

את מביטה במורה,
מנסה לקשור קשר ידידותי,
והעיניים שלה אומרות לך
-"זונה קטנה".

רק אני מבינה אותך.
רק אני יודעת שהחיוך הוא לא בשליטתך.
שלא נוח לך,
ובו-זמנית נוח,
עם הבדיקה הבטחונית הזו.

אבל לפעמים גם אני לא מספיקה,
לא יכולה להתמודד עם הגיל המטורף הזה.
(למה את, ואז גם אני, לא נולדנו בנות עשרים?)

זה לא אשמתי,
את יודעת שאני מנסה.
מקווה שעזרתי.