אני שוכב במיטה - האור שחודר מהתריסים מסנוור אותי , במין מבט
מנומנם אני מביט אל האור .
אני אוהב את זה - שהכל אפלולי  בהיר . כשאתה לא רואה כלום והכל
בוהק לך בעיניים - במין מבט מטושטש וכיפי שכזה - אחרי לילה
חלומי שכזה, מחובקים. היא קמה, שמה על עצמה איזה משהו - מפחדת
להעיר אותי - היא לא יודעת שאני כבר ער, ואני - משתף פעולה -
עושה עצמי ישן, זז טיפה פה ושם , כדי ל"הדאיג"  אותה קצת.
היא נכנסה להתקלח - אני שומע את המים זורמים - אני קם. לובש
בוקסר והולך למטבח.
היא יוצאת מהמקלחת - לובשת בוקסר חושבת שנייה , מסתפקת בזה .
שנינו יושבים על קפה - אוכלים קצת וופלים - שלאט לאט היו יבשים
יותר ויותר.
הסתכלתי לפנים שלה - אבל הם היו מתושטשים ובלתי ברורים, ככל
שהתאמצתי לראות היה לי קשה יותר ויותר עד שהצלחתי לזהות תמונה.
היא קמה - נתנה לי אגרוף לפנים, הפילה אותי על הריצפה נתנה
איזה 3-4 בעיטות בבטן, מרימה אותי מהצוואר וצועקת - תתעורר
אידיוט, מחייכת אלי ואומרת בקול השובב הזה שלה.. "אני רוצה
שנישאר ידידים." היא זורקת אותי לקצה שני של החדר , אני יושב
בפינה מפוחד כולי , בוהה בקיר מרוב אימה - היא לקחה את הוופל
האחרון.