לרגע נלחצתי. אבל היא ישר הרגיעה אותי, אמרה שאין לי ממה. היא
תתחתן איתי, אם זה חשוב בגלל ההורים אז אפילו באולם, זה לא
העניין. העניין בכלל היה במקום אחר, לפני שלוש שנים, במומבסה,
כשהיא וליהי, נסעו לשם לטיול של אחרי הצבא. הן נסעו רק שתיהן,
כי הבחור שהיה אז חבר שלה בדיוק נכנס לקבע, הוא היה איזה משהו
טכני בחיל-אויר. במומבסה הן גרו כל הזמן באותו מקום, איזה מין
בית הארחה כזה שהיה מלא בצעירים, רובם מאירופה. ליהי לא הסכימה
שיסעו משם כי היא בדיוק התאהבה בגרמני אחד שגר באחת הבקתות. גם
לה לא היה אכפת להישאר, היא די נהנתה מהשקט. ולמרות שבית
ההארחה הזה היה מפוצץ מסמים והורמונים, אף-אחד לא הטריד אותה.
כנראה שקלטו עליה שהיא רוצה להיות לבד. אף-אחד חוץ מאיזה
הולנדי שהגיע בערך יום אחריהם ולא עזב עד שנסעה. וגם הוא לא
ממש הטריד, רק הסתכל עליה המון. זה לא הפריע לה. הוא נראה
בנאדם בסדר, קצת עצוב, אבל מהעצובים האלה שלא מתלוננים. שלושה
חודשים הן היו במומבסה והיא לא שמעה אותו אומר מילה. חוץ מפעם
אחת, שבוע לפני שחזרו. וגם אז היה משהו כל-כך עדין באיך שדיבר
אליה, כל-כך לא מעיק, שזה היה כאילו הוא לא אמר כלום. היא
הסבירה לו שזה לא לעניין, על החבר שלה שבדיוק בקבע, על איך
ששניהם עוד הכירו מתיכון. והוא רק חייך והנהן עם הראש וחזר
לזוית הקבועה שלו על המדרגות של הצריף. הוא לא דיבר איתה יותר,
אבל המשיך להסתכל. רק שבעצם, עכשיו שהיא ניזכרת, הוא
דיבר איתה עוד פעם, ביום שטסה, וזה היה הדיבור הכי מצחיק ששמעה
בחיים שלה. משהו על זה שכל שני אנשים בעולם יש בינהם נשיקה.
זאת אומרת, הוא ניסה להגיד איזה משהו על זה שהוא כבר שלושה
חודשים מסתכל עליה וחושב על הנשיקה שלהם, איך יהיה הטעם שלה,
כמה זמן היא תמשך, איך היא תרגיש. ושעכשיו היא נוסעת, ושיש לה
חבר והכל, הוא מבין, אבל רק את הנשיקה, הוא היה רוצה לדעת, אם
היא תהיה מוכנה. זה היה נורא מצחיק איך שהוא דיבר, מבולבל כזה,
אולי בגלל האנגלית שלו, או שהוא פשוט לא היה דברן גדול. אבל
היא הסכימה. והם התנשקו. ואחרי זה הוא באמת לא ניסה שום-דבר
והיא חזרה עם ליהי לארץ. חבר שלה הגיע לשדה תעופה על מדים ולקח
אותם משם ברנו. הם גם עברו לגור ביחד, ובשביל לגוון הכניסו
לחיי מין שלהם כל מיני דברים חדשים. קשרו אחד את השני למיטה,
טיפטפו קצת חלב, פעם אחת הוא אפילו זיין אותה בתחת, וזה היה
ממש כאבי תופת, ובאמצע התחיל לצאת חרא. בסוף הם נפרדו,
וכשהתחילה ללמוד היא הכירה אותי. ועכשיו, עוד מעט נתחתן. אין
עם זה שום בעיה.

היא אמרה שאני אבחר את האולם והתאריך ומה שאני רוצה, כי לה זה
לא ממש משנה. זה בכל לא העניין. וגם ההולנדי הזה לא, אין מה
לקנא בו. הוא בטח כבר מת מאיזה מנת יתר או שהוא סתם שוכב לו
שיכור על איזה מדרכה באמסטרדם, או שהלך ועשה איזה תואר במשהו,
שזה נשמע אפילו יותר גרוע. בכל מקרה, זה לא הוא בכלל, זה
התקופה ההיא במומבסה. שלושה חודשים בנאדם יושב ומסתכל עלייך,
מדמיין נשיקה.