תמר מימון / ערגה לסתמי |
שהיה בתוכך ומילא אותי מפריד כעת בינינו
במין סלידה מעצמי
והשמיכה נאבקת במאמץ להכיל את השתיקה
ואני נופלת וגולשת לתןך תהום שחורה
אותה אתה מנסה להוציא, לעקור מתוכי
בחוסר אונים אדיש.
ולא בשלך סערת הדמעות -
בשל אלה חסרי החשיבות
שחשיבותם כל כך חסרה...
בשל עוז חתלתול וצמר פלדה
והשלם שלנו, העגול, המאיים להתפוצץ
ננגס ומתמלא
עם פיסת חיים שנמוגה לאטה
עם אכזבת נעורים מאהבה שהיא עצמה ספק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|