הוא יצא לעולם- ילד קטן,
אחרי כל-כך הרבה זמן בקרביים
האנשים מסביב
צוחקים ושמחים
והאור מסנוור בעיניים.
האור מסנוור בעיניים.
והזמן עבר- הילד גדל,
חשב שזה קל.
בעולם של ירוק
הוא פקח עיניים
והאור סינור אז פי שתיים.
האור מסנוור בעיניים.
האנשים מסביב עדיין צוחקים
ובראשו ענן מלא מים
הוא רצה לפעמים
לקפוץ לשמיים
אך האור לא משאיר זמן ביניים
הוא ישר נכנס בעיניים.
האור מסנוור בעיניים.
הוא קרא לה ילדה יפה פעמיים
אך היא פשוט לקחה ת'רגליים
הוא חיפש וניסה, כמעט שמצא-
אך האור כבר היה בין ערביים
והוא עדיין נכנס בעיניים
האור מסנוור בעיניים. |
