אליה
אליה אומרת
שזה פשוט תוקף אותה
במגע ושיטוט
שזה מה שדוחק אותה
לקיר של סוף להזיות
וחוסר רצון להיות
מחסום למוות,
שפתאום בן בית בנשמתה.
ואליה יודעת
שאלוהים לפעמים שוכח,
בכל מה שקשור לייאוש,
זיון, או סתם זיקנה
ונוטש אותה עכשיו
לשקיעה
בלעדיו, בלעדיה
עם ורוד בלחייה
והמון כדורי שינה.
ממלכת שקרים
בממלכת השקרים
נטווים קורי שיכחה
נוברות דמעות בסחי עצבונן
של בריות, בריות קטנות
עם תקוות גדולות
שאולי נגוזו,
אולי נשבו,
לשכחה עמומה
ואולי הומרו ללחם מעופש
בבוקר מציאותי וקר
של אשליה המונית,
בשחור לבן מחליא
בממלכת שקריו של האדם.
רעב
והיא, שרעבונה
ניכר, אולי, יותר מכל
במיקצב נשימותיה
כוססת שתיקותיה
למול גווי;
פועמת בשתיקתה למול
מבטי המשתהה
ועונה, את שמילים
לא יוכלו לרצות.
|