לא, אל תבכו את מותי/ אתם הרגתם אותי/
אל תעריצו אותי/ ואל תאדירו את שמי/
זה בדיוק מה ששנאתי/ בזה נלחמתי/
היתה לכם הזדמנות והחמצתם/
הייתי כאן וזלזלתם//
אל תתנו לי כסף עכשיו/ אחרי שמתתי מרעב/
אל תקראו על שמי פרסים או רחובות/
מתתי שקוע בדכאון וחובות//
עכשיו הכל מתפעלים מהכשרון הגלום/
כשחייתי, הייתי שוה לשכר מינימום/
כשחייתי אמרו לי:"אתה דובר שטויות"/
אך כעת טוענים אתם:"מילים כדורבנות"//
אתם לא תלמדו/ אתם טפשים כמו הלב/
נשבר לרסיסים/ אך חוזר ומתאהב//
מי שלא נולד אמן/ לא יבין לעולם/
אתם טפשים, אכזריים/ אתם בני-אדם// |
