שדה בר / אלון חדש |
שדה בר / אלון חדש |
והנה הרוח תולשת את עלי האביב המשתוממים מענף חייהם. וכך השיטפון סוחף את שמשות הפרחים בהדרם. ובאופק מבטינו גודע הברק את נשמת האלון הפעורה. ולפתע ניצב אני אל מול הלילה, ואין בידי לפיד והכוכבים את אורם ממני מטים. אך מול האופק המנצנץ הלילה גווע, ורק אז אבין כי אתה ניצני העלים הירוקים, פרחי האביב הנפתחים, אתה הוא האלון החדש, תמיד כענן, נצחי כמו הזמן. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|