|
מהרגע הראשון שנולדים- סובלים. מהרגע שמוציאים את ראשינו לאור-
אור שמלא בנקודות שחורות שבעצם עושות אותו חושך. יוצאים מהחור
של אמא בקושי ובסבל רב, מלאים דם ובוכים. ואז, עוברים את יסורי
הילדות, יסורי ההתבגרות ויסורי הזיקנה וכמובן יסורי המוות.
ובכל זאת, למרות שאנו חיים מסבל לסבל- כולם רוצים לחיות. אנו
ממשיכים את המסע הארוך והמפרך, עושים הכל כדי להשיג את
מטרותינו. ובסוף- מתים. מתים ושוכחים. כאילו כלום לא היה, גם
כשזוכרים בסוף שוכחים. החיים הם קומדיה מאת חנוך לוין. |
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.