יש לי בלב ארבעה חדרים
באחד אני גר, שניים שמורים לאהובת לבי,
ואחד אני משכיר
לכל המרבה במחיר.
בחדרי הפרטי, ספה נוחה וספר
שתי משקולות, פטיפון
ונוף שנשקף אל הים מחלון.
ארון חום לבגדים, שתי מגירות גרביים ואחת לתחתונים.
מחברת ועט לכתיבה
ומגירה עם קצת מחשבה.
תמונה של מאומה במסגרת כהה, על הקיר שם תלויה,
וגם כספת...
מאחורי התמונה.
בכספת שמורות ארבע קופסאות,
האחת טעונה בשנאה וזעם,
מדי פעם אני לוקח קצת, אתם יודעים, בשביל הטעם.
השנייה באבק הסלידה מלאה,
לעיטים מהרוח קצת ממנו, מתפזר באווירה.
השלישית מלאה בפירורי הכאב, שאריות ממי שאני באמת אוהב.
ברביעית מסודרים פלחי כמיהה רכים,
הם נעימים למגע
אך בדרך כלל מתפוררים בכף ידך והופכים לפרורים,
פירורי כאב קשיחים.
יש עוד כמה קופסאות גפרורים, עודפים.
עודפי עצבות ורחמים עצמיים, גאווה, יהירות,
ושימחה,
לאידו של אחר.
קופסה קטנה של טירוף, שיהיה, מחשבה אסורה שלאיש לא תתגלה.
ויש גם קופסת סיגריות שמישהו שכח,
אאאה... יש גם אקדח.
אני מכיר הרבה אנשים, חלקם אותי מכבדים, חלקם אותי שונאים
ולחלקם, סתם לא אכפת.
אך לחדר הזה שלי הפרטי, איש לא נכנס,
אז כמו שאמרתי לכם חברים,
יש לי בלב ארבעה חדרים.
באחד אני גר, שניים שמורים לאהובת לבי,
ואחד אני משכיר
לכל המרבה במחיר.
לאהובת לבי יש שני חדרים,
האחד נתתי לה אני, מתנה
את השני היא בעצמה בחרה.
לא אבוש ואף אגיד
החדרים,
לא היו, מאוכלסים תמיד.
בין שני החדרים חוצצת דלת,
לפעמים פתוחה היא
ולפעמים, מעצמה נסגרת.
בחדר האחד, יש...
חלון גדול
מוגף בוילון סגול.
בפינה, אמבטיה מעץ ושמני רחצה,
על הקיר תלויה, צבעונית, נוצה של בת יענה.
ושמפו.
גם שולחן לא גדול, מעץ בוק,
עליו שתי כוסות ארוכות רגליים ו...יין לבן (חצי יבש) בבקבוק.
צבעו של החדר כצבע הים,
ויש רגעים שנדמה לי, ויש לי מידע מהימן,
שהוא משנה את צבעו לעיתים,
לקשת צבעים אחרים בענן
עת השמש זורחת והים הוא סוער.
באמת.
במרכז החדר מיטה די גדולה, מזרון עמינח ושמיכת פוך רכה.
כן, ניחשתם נכון,
בחדר הזה, עושים אהבה.
בחדרה השני של אהובת לבי
יש הרבה דברים שאינם לרוחי,
יש דביבוני צעצוע ורודים, כלי איפור
ומדף עמוס בשמים.
אגרטל עם פרחים,
נרות ריח יפים,
ארון גדוש בגדי האופנה,
ושלוש מגירות הנעלה.
ו...איך לא, יש גם מראה.
אך למרות הכל וזה לא מפתיע,
אני אוהב את זה החדרון,
ורוד או אדום, כחול או כתום זוועתי
כי שם משכנה של נשמתי.
אז כמו שאמרתי לכם ידידים,
יש לי בלב ארבעה חדרים.
באחד אני גר, שניים שמורים לאהובת לבי,
ואחד אני משכיר
לכל המרבה במחיר.
החדר הרביעי,
לפני המון זמן, בעברי
שימש כמחסן.
לפני חמש שנים שיפצתי אותו,
והפכתי אותו לדירה,
להשכרה.
הדייר האחרון עזב לפני שבועיים,
שילם את שכר הדירה, ולא אמר מילה
אבל לפי הבעת פניו,
אני כאן מנחש,
מצא
הוא
א ה ב ה.
זה הסיפור,
מונולוג או שירה
ולמי שדילג על גוף היצירה
אספר שוב בקצרה
על בית פנימי שאצל כולם הוא קיים,
גדול או קטן, רעוע או איתן, צונן או לוהט, צנוע או מפואר
אינסטלציה של ורידים ודם.
אז אחזור ואספר לכם חברי
על לבי וארבעת חדרי
באחד אני גר, שניים שמורים לחמדת לבבי,
ואחד אני משכיר
לכל המרבה במחיר.
בינתיים...
14-01-2001 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.