עלם צעיר, מלח הארץ.
עץ תמר תמיר וחסון.
למד ושקד- לגדולות יועד.
את השורשים, דרש בשמחה ובששון.
מין פרי עסיסי ונחשק כשבעצם התבשלותו
וכשעוד כל תפרחתו לפניו, נפל האסון.
בן עולה קטף את שמחת הנעורים.
שערות שיבה כבר לא יעלו על ראשו הקרח.
העלוה כולה מבכה ומקוננת- צעיר לנצח.
לא אח שלי, לא נשכח ולא נסלח.
רק, חבר טוב, יהודי כשר וחביב,
אולי לך הוא כן יקשיב.
אז אנא בקש במרומים
קצת רחמים
שלום חבר
שנינו היינו בסמנריון אשר כותרתו הייתה
"הנני",
למדנו על עם ישראל, חינוך ואהבת המכורה,
כעת רק עיניך קורצות מבעד לתמונה
ונזכר איך היית כזה שמח תמיד, משוגע.
כתב קופצני ושובב, אותו אנצור
אך שאלה אחת מהדהדת בראשי, לא נותנת מנוח:
"אייכה?"
מוקדש לזכרם של טל קורלצווי ואריאל זאנה
ולשאר חברם תלמידי עצמונה אשר הלכו לעולמם
בטרם עת בהירצחם ע"י בן בליעל
ה' ינקום דמם.
