מילים מסוכרות
מעורטלות גפיים
נוגעות במותניים כחושות.
אנו מדלגים מהוויה להוויה
ללא מהות
זו תפלות קוסמופוליטית
בריח פרחים יבשים.
בכל נגיעה
אני לא רוצה לגעת עוד
בשום דבר
הכל כנראה
תפלות משוגעת
הוא משעבד את גופו
לחוויות ניסיוניות של מוות
וחיטוטים פולחי ישבן,
הוא זקן
והוא יודע
הוא מקשיב
הוא לא שומע
מישהו שמזמן
הפסיק לקשקש
אגמים קפואים של זכרונות
והרים תת-קרקעיים
של אפתיה נוזלית
כן, הוא יודע
ולו זה לא איכפת
הוא לא מרגיש דבר
ולא רוצה לראות
הוא יושב על ספסל
בכיכר המזרקה
רוצח אובייקטים
נושמים ומשועממים
באזמל ערטילאי |
