אני כנראה במקום הלא נכון
בזמן הכי לא מתאים
ואף אחד לא מכיר אותי כאן
זה לא שאני בדיכאון
או שיש לי פחדים
זה משהו שיש לי ממזמן...

זה שם זמני
זאת לא אני
אני קיימת ולא קיימת
וזה חודר לי מתחת לעור
אבל אני עדיין נושמת
זה נותן לי מעט אור

כדי להמשיך הלאה...
כדי להביט למעלה...
לראות שמיים כחולים של מגריט...
כדי להביט קדימה ולהחליט...

אני לא יודעת אם מצאתי
את עצמי בשעון או במפה
ובכל זאת הכרתי מעט אנשים
כן, אין ספק שאני לא בדיכאון
אבל פחדים יש מעט בנמצא
זה משהו עמוק בפנים...

אני כנראה במקום הכי נכון
בזמן הכי מתאים
ובטח שלא מכירים אותי כאן
כי כל אחד מכיר קטע פיצפון
ממה שיש לי בפנים
ויש לי את עצמי, את המקום והזמן...

זה לא רק שם זמני
זאת בהחלט אני
אני יודעת שאני קיימת
וזה מה שאני צריכה לזכור
וגם שאני נושמת
ושיש לי הרבה מאוד אור

כדי להמשיך הלאה...
כדי לדעת בשביל מה...
כדי לראות את שיהיה והיה...
כדי להביט קדימה ולהחליט...


שאני זו אני
תחת שמיים כחולים של מגריט
עם דבר אחד להחליט
וזה להישאר כאן.