ישו היה די מסכן כשהיה ילד. כל שאר הילדים צחקו עליו תמיד,
בגלל שהיה מוזר כזה והיה צנום וחיוור ובגלל שהיה פשוט נורא קל
לצחוק עליו. גם המבוגרים לא היו נורא נחמדים אליו. הוא שמע פעם
את השכנות מדברות על אבא שלו. "זה לא באמת אבא שלו, הרי היא כל
הזמן מתפרפרת מהצד, אבל הוא כל כך אוהב אותה שהוא לא רואה את
זה. אין סיכוי שהילד הזה זה ממנו" הוא התאפק לא ללכת לשם
ולצעוק עליהן. הוא ידע שזה סתם יכעיס את אמא שלו. לישו לא היו
כמעט חברים ורב הזמן הוא היה יושב בבית וחושב מחשבות לא של
ילדים בגילו. הוא גם היה רץ נורא לאט והגוף שלו היה עדין כזה,
כמו של בחורה, גם על זה הילדים צחקו עליו. הוא לא היה טוב
בכלום. אפילו אמא שלו חשבה שהוא לא מוצלח כל כך. הוא שמע אותה
מדברת פעם עם חברה על כמה שהיא "דואגת לילד ומה יהיה הסוף
איתו" הוא קפץ את האגרופים שלו ונשך את השפתיים. אף אחד בכלל
לא ידע שהוא בחדר, אחרת בטח לא היו אומרות את זה, לפחות לא
ככה. אם היה יוצא מהמחבוא שלו עכשיו סתם היה חוטף עונש, כי אמא
שלו נורא כעסה כשהוא היה מצותת לשיחות. היא שנאה את זה מאד,
אבל הוא היה עושה את זה די הרבה. פשוט מפני שלא היה לו שומדבר
יותר מוצלח לעשות. הוא תמיד העדיף לדבר עם מבוגרים ולעשות כל
מיני דברים מסובכים. ילדים לא אוהבים ילדים כאלה. אמרו עליו
שהוא חנפן וכאלה. היתה לו ילדות די לא מאושרת. בסוף הם צלבו
אותו. גם מבוגרים לא אוהבים כאלה. |