[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לא רוצה לדבר יותר, שקרים שמרחפים בחלל של התחלות חדשות גורמים
לי להרגיש רע, ואין לי סיבה להרגיש רע כי אני זה אני וצריך
לקבל מתישהו את מי שאני, אך מושלם איני יכול להיות, ואולי זה
הפשע אותו ביצעתי, הנסיון להגיע לטוהרה הוא נסיון קשה ומנפץ
אשליות אך כאשר מנסים להיות מושלמים אין מרווח לטעויות, ומה זה
מושלם? מעיני עצמי, לשכוח מדברים רבים, להתחיל מחדש אך שיכחה
אורבת מבעד לחלל, בלתי נראית, ורעה, מושלם, כמו שהייתי איני
רוצה להיות יותר, ילד.
באיזשהו שלב האסוציאציה נוגסת בזנב עצמה ולא מאפשר לבהירות
להגיע למצח, זהו המקרה, חבל.
ילד    :)
לפול ליד המקרה ולצאת למקסיקו כשליח רצון טוב של המודעות
שהשארת בבית.
מושלמות.



בלה בלה בלה..
כואבת לי הלסת, אני צריך לזרוק את המסטיק הדוחה הזה.
אוווףף..
אולי אני אתחיל להעלות למקום הזה דברים נורמאליים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים בזבל,
אבל המיץ מה-זה
טעים...




מיס פיצי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/3/02 10:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית אדלמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה