|
נוגע בך בעפעפי
ריסי חולפים על שפתייך
אומרים שאני כך
מאז שהוא נפטר
רסיס רימון צייר דובדבן
בקמטים שעל מצחו
עיניים של אימא ואבא
אנחנו אוהבים אותך כל כך
נושם אותך לתוכי
ריחך מתערבב לי
עם ניחוח פרחים
שלא הנחתי על קברו
ועכשיו רצית לפגוש
חלק ממני שכבר איננו
אל תחפשי אותו
בתוך החופש שלי
אולי הוא שם
בין ערוגות הפרחים |
|
|
החיים הם כמו
קרוסלה, רק חבל
שאי אפשר לסובב
גם לצד השני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.