מוקדש לאהבתי האחת והיחידה
23.3.2002
מחר, מחר אמור להיות היום בו אני נוצר את אהבתי אליה.
מחר, מחר אמור להיות היום בו אני נזכר איך שהכרתי אותה וכמה
זמן עבר מאז.
מחר, היה אמור להיות היום המסיים עוד חודש נהדר של אהבה.
מחר הוא יום עצוב.
מחר הוא יום של דיכאון
מחר הוא יום של זיכרון
מחר הוא יום של געגוע בילתי פוסק
כי את הלכת... את לא כאן
ולא כל כך חשוב לך אותו יום.
יום המחר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.