הי אתם בטח שומעים את זה הרבה דבר ראשון אני מודה לכם שאתם
מסכלים כאן אני אשמח לביקורות טובות שליליות ולמה שבאמצע ומעבר
לזה תכתבו לי מקווה שתרגישו משהו
עצה שלי: תיקראו מילה במילה ותפנימו
לפעמים
כשאני מסתכלת במראה ורואה...
או יותר נכון אני כבר לא יודעת מה לראות
תמיד כשצריך להסתכל במראה לי יש משהו לעשות
וכשאני שואלת את עצמי למה
אני יודעת שזה לא ככה
זה בגלל שאני שונאת את מה שאני רואה במראה
אני שונאת את ההשליה שבראשי נוצרה
ואני שונאת יותר את הילדה שמאחורי המראה
כי יש שם ילדה שלא מרוצה מעצמה
שלא מרוצה במה שהיא הפכה ליהיות
או במה שעיניה רואות
בגופה, במראה ובפרצופה...
או אולי כל אלו הן כיסוי,שבעצם הילדה לא אוהבת את מה שבתוכה
כי נמצאת שם ילדה מרירה כעוסה ושאף פעם לא מרוצה
הילדה שמנסה לרצות אחרים
ילדה שמנסה לשנות את החיים
והכי חשוב ילדה שנקרעת מבפנים
וכמה אימותים היא עוברת עם עצמה וכמה שהיא שונאת את המראה
היא רוצה להיפטר מפרצופה, מנפשה והכי חשוב מגופה
והכי מכאיב שהילדה הזאת שכואב לה להסתכל במראה
היא ילדה שמבפנים פגועה
ומנסה להתכחש לעצמה
הילדה הזאת היא אני |