ים אבן / דמם |
בין פסיעה לפסיעה
רחב הפער
הולך וגדל
עולם מעט חורק בהעצרו
תופס זוית, מביט
לרגע זה חלון שקוף
אנשים, פסלים של גוף
ואם תבוא השמש הם ימסו
אך שוב מאיץ הרגע את הולכו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|