מוזהבים אתם
מחייכים ממש אליי
אל פני שמש
מחייכת אליכם.
קודם נבדוק, באמת... אני רואה את המילים נאמרות במבט שלך
מזלזל ברעיון
מסכים לחשוב
שאתה רואה אמת.
וזה לא נכון. אתה רואה רק השתקפויות של עצמך.
ואת, יפה. רגילה לראות אותך לא רואה
נכנסת לחדר, נסערת כולך
מחפשת תשובה.
ואני מתבהרת עם כל משפט שלך
יודעת מה לענות יודעת איך להוביל אותך אל עצמך
ותורך להיות
מוחזקת, מחוזקת ומעורערת
בכבלי זהב.
אחלום עלייך
מדבר איתי על התנסויות ושירים.
ואני קופצת על ההזדמנות ועוקבת אחרי תמונות שירך
מחפשת
איך הייתי כותבת אותו טוב יותר,
אבל השיר שלך מושלם.
אישה, קופסאות זהב
נכניס לקופסאות, אתה מראה לי
בחיזיון שירך.
קודם נבדוק...
ועומד על סולם, מתקן פנסים
מרוחקים
מדבר בשמיים
ובודק את השמש. |
