כשהרוח נושבת עלייך אתה יוצא מהבית
מתאר את המניפות בדמיון,
מנסה לנשום.
אתה  מוצא את עצמך מוחזק בכבלים.
נושם, בוער להשתחרר,
לצאת מעצמך     חזק מהר עכשיו


היא לא טובה לך         אתה לא מעז להודות.
היא קשה, מעייפת,
יותר מדי.
אתה לא מסוגל להגיד לעצמך - יהיה לך טוב יותר כשהיא תלך.

ואתה    יציר דמיון של איש ללא קול.
רוכן קדימה במנהרות הצלולות, כמו שומע תחת מים
אתה מקווה מחליט מה לעשות
מה שיעשה אותך שמח
מקבל מהכל רשמים, לא מודע אליהם, לא מודעים אלייך
אתה רושם את עצמך למוות
יודע לאן אתה לאן תלך
לאן תלך כשהרוח תפסיק לנשוב מולך
ותראה איפה אתה עומד
מול תהום.