כשהגוף רועד והלב מחסיר פעימה, את אוחזת בו קרוב אליך
והוא, כמו אויר לנשימה.
הריח שלו , המגע - מזמן כבר הבנת שאת מכורה
את רק מנסה להכחיש זאת ולהחליק עוד נגיעה.

זה הסם שלך ,סם האהבה, הוא גורם לך לעשות דברים
והוא קורע לך את הנשמה.

לאט לאט ההשפעה שלו נמוגה ואת מתפרקת ,מסתובבת ברחובות ללא
מוצא.
והנפש שלך ,היא זועקת לעזרה, רק עוד מנה אחת,מנה של חום
ואהבה.

ובתוך תוכך את יודעת...
שבסוף יקראו עליך בעיתון ואולי אף יזילו דמעה
      "..עוד מסוממת ללא רוח חיים ,נמצאה זרוקה ,בסמטה לא
ידועה"