מחר את נוסעת מכאן,
עוזבת לדרכך, דרך חדשה,
את כה נלהבת לקראתה.

ואני איתך שמח, אך ליבי נצבט,
כי עצובה היא הפרידה,
מי עוד כמוך יגרום לי לחייך,
ירטיט כך את ליבי ?

געגועים עזים אליך -
יפה שלי , יקרה שלי -
כבר גוברים בליבי.
עוד טרם הלכת לך
וכבר כואב לי ממש ,
ליבי דואב.

רק בזכותך נשארתי שפוי,
את גרמת לימי לעבוד מהר,
עצם הידיעה שאת קרובה אלי, זמינה אלי -

נתת לי משהו לצפות לו,
נתת לי תקווה,
גרמת לי שמחה,
הוצאת מתוכי אהבה.

ילדה, אל תראי כה מופתעת,
ועכשיו את עוזבת,
אבל בליבי - לעולם נשארת.