חתולה שחורה, פסים לבנים, בין הסדינים
כל הלילה מגששת, לא נרדמת, מחפשת פנים.
והיא כמוני מתרגשת, מתערטלת והנרות דולקים
מביטה אליי, צוחקת - זה עניין של נשים.

אחת מיוחדת, אט לה מתקרבת, באה לקבל חיבה
אז זו את? חייכתי כמו שואלת, או אני במראה?
ואתה ישן לך בשקט, נהנה מכל שניה
מלטפת, מנשקת, מתחברת, מרגישה - חתלתולה.

זהו לילה תל-אביבי, לא דומה לשום אחר
בו החושך הוא מתוק ואפילו מעורר.
וכשהבוקר בא, אתה אומר לי, את יפה יותר
נבוכה אני, מודה אני, מצאתי לי חבר.