|
אני כותב מתוך שכרון
היא כמו האלכוהול אני מכור לה
והיא ת בדמי זורמת
כשאנחנו יחד שמח והכל כל-כך ורוד
כשהיא לא כאן מגיע מגיע האנג-אובר
חוזרים הבדידות והעצבות
ןלא שמח לי עוד |
|
|
שושו ראתה אתמול
טלוויזיה, ואז
פתאום באה
מוניקה לווינסקי
לסיאנאן. פתאום!
בום, היה כתם
גדול ולבן על
המסך. איכסה,
מגעילה.
שושו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.