כשאת בבוקר קמה -
עוד לא לבושה, לצידי כך שוכבת -
מתחילה להתכונן לעוד יום של עבודה,
אני בך מביט , ולאחר כמה שניות של דומיה -
לביטוי התדהמה, ולוודא שאני באמת במצב יקיצה -
אומר אני תודה.

תודה לבוראו של עולם,
שמוכיח שמדי פעם עוד יש לו רגעי גדולה  -
מסתבר שהוא עדיין זוכר, איך יוצקים מרוחו המופלאה -
בת אנוש קסומה.

תודה לטבע האיתן,
שבחממתו גידל פרח כה נדיר -
פרח לב זהב נדיר בלב הערבה.
רק פלא טבע אמיתי -
הוא שנתן לקרן שמש בודדה,
לחצות מבעד לעננים בחיי -
להאיר, להעיר את עולמי .

והתודה הכי גדולה, מגיעה לגברתי הנאווה,
אהובתי היקרה, על שהינך מי שאת  -
בפשטות, בקסם בלתי נגמר ובאהבה מוחלטת,

כל רגע איתך אני נוצר בחוזקה,
כל אהבה, נגיעה ,לטיפה, חיבוק,
כל נשיקה מזדמנת, כל שניה משותפת.

ואומרים שבזמנו הריבון שלמעלה -
עשרה קווין של יופי העניק לעולם.
והיום בדמותך, בתוכך - אפשר לבשר לעולם -
אחרי עשרה נסיונות - יש קו יופי אחד מושלם.

והוא נתן לי אותך,
ואת בחרת בי,
ואת כולך שלי,
ועל כך אני אסיר תודה,
אוהב לעד.