נפלה אלי בובה
מתהומות גן העדן פרצה אל עולמי.
בצעיף צהוב וחצאית משובצת
ריבועי צהוב ואדום וקווים שחורים.
נתיישבה לה לידי.
בובה קטנה
ריסיה הקטנים
פניה המתוקות
היא נתנה עיניה בי וראיתי
בהן את כל העולמות.
ועלתה בי השאלה
הלבדה היא או עם אמה?
בובה קטנה, ידיה הקטנות
מכונסות בתוך מעילה בצבע החאקי
ניגוד גמור  לחצאיתה המצועצעת.
חמדה כזו שנפלה לחיקי
וקטעה את מחשבותי הרציניות
בת צחוק ושטות שהסיכה
על פני חיוך של אושר.
לו היתה נשארת איתי,
בובה יפה זו.והנה פרחה לה, קפצה מעל הכסא
ברייה קטנה זו כבר הגיעה ליעדה,
מצאה את יד אחותה ועמה ירדה מן האוטובוס,
מותירה אותי לבדי בחזרה אל מחשבותי הנוגות.