הנה חייל הולך ברחוב,
והנה הוא אז במלחמה ההיא,
והנה הוא -  שטרם ידע אהבת נערה -
יורה באש חיה - בהקרבה ראויה למטרה לא ברורה.

והנה הוא פצוע בקרב,
שוכב ללא נוע, כאוב בגופו.
בין דם לדם,כולו פגוע,
לא מסוגל להבחין בין דם חבריו לדם אויביו.

והנה הוא איבד חבריו, איבד אהבה,
והנה הוא שרד גם את זה , בכוחותיו האחרונים -
המלחמה ההיא נגמרה, הסכם שביתת אש הוכרז אז פתאום,
והוא פתאום גיבור מלחמה מנצח, מוצף עיטורים ושבח.

והוא לא נרדם בלילות ,בוכה, דומע כל כמה שעות,
מנסה לא לחלום עוד חלום בלהות.
והנה הוא לא רוצה מלחמות, לא עוד קרבות.
והנה הוא זועק שיר שלום, למוד נסיון ולקח.

והנה חייל הולך ברחוב...
בקרב שלמען השלום הוא עוד ינצח,
בין דם לדם - זה הקרב האמיתי של חייו,
בו לא ירשה לעצמו להפסיד לעולם.