בדיוק לפני שהתחיל מרתון "הנוסע השמיני" בלווין נקטע השידור
במבזק על פיגוע תופת באוטובוס שהיה שחזור כמעט מדויק של הפיגוע
משלשום, שבעה הרוגים ישראלים ללא שום רמז על חומר נפץ או גופת
מתאבד. גם הפעם הפיצוץ קרה בתחנה הראשונה ולא היה שום עד
לאירוע - דבר תמוה בשעה זו.
באותו רגע חשבתי לעצמי "איזה צירוף מקרים. אולי צריך לחפש את
הנוסע השמיני בתוך אחת הגופות" ופטרתי את המחשבה הזו בחוסר של
מד"ב בחיי לאחרונה.
צלחתי את המרתון ונרדמתי בכורסה. בקושי התעוררתי וכבר שמעתי
ברדיו על פיגוע נוסף באוטובוס, שבעה הרוגים וכל הסיפור. עד
צלצול הטלפון מגבריאל שהיה באתר הפיגוע עם אנשי 'חסד של אמת'
והציע לי להצטרף כי הם לא עומדים בקצב. חשבתי שאני עדיין חולם.

לאחר יומיים שוב אותו סיפור באזור משכן הכנסת, פעם רביעית
בשבוע זה כבר יותר מצירוף מקרים.
הסיוט השבועי שלי על היצור מהנוסע השמיני היוצא מתוך גופה
חרוכה, אוחז בדגל פלשתין ומותיר אחריו טפטוף דם ירוק נקטע ע"י
צלצול הטלפון מגבריאל... תוך עשר דקות הגעתי למקום ואחרי
שפינינו את אריות הגופות התקרבתי להריסות והבחנתי בצורה מוכרת.
נזכרתי שבחלום ראיתי את הדם הירוק מאחורי דלת  האוטובוס
המקומטת, הזזתי אותה ולחרדתי היה שם נוזל ירוק חומצתי ובדיוק
קרב שוטר זועם והעיף אותנו.
הפיגועים המשיכו באותה מתכונת וחלה התגברות רצינית בפעולות
הטרור בעולם, ואז הקימו את ועידת 'פירוק הנשק האוניברסלי'
שכללה שמונה חברים. צפיתי ב'ועידה' בטלוויזיה, היו שם רה"מ
דרעי, ערפאת, ונשיא ארה"ב טום הנקס. היו"ר נראה לי מוכר באופן
מוזר למרות שתוויו הוצללו, בשלב מסוים הוא אמר: "ניסיתי ואני
מבין שאין ברירה מלבד אמצעי קיצוני שלשמחתי רחוק ממני בלחיצת
כפתור". המסך נהיה מטושטש וגם המציאות...
פסים ירוקים של אור בוהק מבעד לתריס העירו אותי משינה עמוקה,
השעון המעורר הראה 08/08/2008 8:08 כ"כ הרבה זמן ישנתי? יצאתי
החוצה והרחוב היה מפוצץ באנשים נושאים כרזות 'הם כאן' ומוצפים
אור ירוק. הבטתי לשמיים, השמש הייתה גדולה אימתנית וצורבת בעור
ו - ירוקה.