המסע נגמר
קמטים על פנייך
זה כל כך מוזר
חשכה בענייך
העולם אכזר
כבו הלהבות
הו, הזמן קצר
פה בבית אבות

כשלאף אחד לא איכפת
ואיש לא מגניב מבט
נותר בחיים
להצטרף למתים
קוראים שוב את העיתון
חיים רק בזיכרון
הכל כבר עבר
האם נחייה עוד מחר?

אח, זה צורב
איך זה קרה לך?
אני אותך אוהב
למה זה נגמר כך?

עוד לאף אחד לא איכפת
אין איש שמגניב מבט
נותר בחיים
להצטרף למתים
קוראים שוב את העיתון
חיים רק בזיכרון
הכל כבר עבר
האם נחייה עוד מחר?

מיטתך תפוסה
חולה חדש שוכב בה
נפתרה המועקה
בדרך של הטבע

ולאף אחד לא איכפת
אין איש שמגניב מבט
כשזה סוף החיים
ומסביב רק מתים
נופיע אז בעיתון
שייזרק לו ביום ראשון
מול קבר מוזנח
בסוף הכל יישכח