" לימור למה אנחנו חיים במדינה הזאת הרי כל יום שאת הולכת
ברחוב את מסתכנת בלמות? אני לא מבינה אותנו. אני יודעת רק דבר
אחד: אני עוזבת את המדינה הזאת וכמה שיותר מהר יותר טוב."
לימור מסתכלת עלי כאילו אמרתי מי יודע מה ,כאילו שהיא שמעה את
זה פעם ראשונה. הרי אני כל יום אומרת לה את זה, כשאנחנו מכנסות
לוויקוח פוליטי. זה שאני לא מתה על המדינה הזאת היא יודעת. זה
לא חדש לה.
" נירית יש המון אנשים שמתו בשביל שאת תוכלי לחיות במדינה
הזאת. ואת רוצה לקום וללכת ? איפה את חושבת שיקבלו אותך בעולם
הזה. הרי כולם שונאים אותנו. מה את רוצה להביא  שואה על עצמך?
מה את חושבת שמישהו רוצה אותך בכלל בעולם? זאת המדינה שלך
היחידה בה את יכולה לחיות "בשלווה" .אז נכון אנחנו מתפוצצים
בכל פינה אבל זה יעבור. אסור לנו לוותר על המדינה הזאת." לימור
והנאומים שלה כל הזמן. מה היא חושבת שבאמת טוב פה הרי חרא פה .
(היא חייה רוב חייה באפריקה מאיפה פתאום הגיע הפטרויוטיות הזאת
.)הכל מגעיל אפילו האנשים פה מגעילים .עכשיו מה היא רוצה שאני
אענה לה? הרי זה בדיוק מה שאני הולכת לעשות " לימור יקירתי ,עד
שלא יהיה פה שלום אין מה לעשות פה. ובגלל שהממשלה שלנו דפוקה (
מצטערת לפגוע בכל מי שאוהב את הממשלה הזאת אבל....) לא יהיה
לנו שלום לא לילדים שלנו ולא לילדים של הילדים שלנו .ואנחנו רק
בכיתה יא' אז תחשבי כמה זמן יקח לעשות שלום .למה את חושבת שאני
רוצה לגדול בסביבה כזאת ?למה לא לנסוע לאיזה מקום טוב בעולם
כמו ניו יורק, לעשות שם כסף ,לחיות טוב לנהל קריירה טובה. מאשר
לחיות במדינה המוזרה הזאת. ובכל יום להודות אלוהים שחזרת הבית
ולא ירו לך בראש בדרך. איזה צורת מוזרה לחיות את החיים "
ניו יורק המקום שאני הכי אוהבת בעולם .לא שיש לי משהו נגד מי
שרוצה לחיות בארץ פשוט המקום הזה הוא לא בדיוק "dream land" יש
מקומות טובים מפה. נכון אני דור שלישי לנצולי שואה. ונכון שזה
היה דבר נורא ואיום והמשפחה שלי סבלה הרבה ועדיין סובלת אבל
בכל זאת זה לא יכול לקרות יותר. העולם השתנה יש תקשורת .לא כמו
פעם שאף אחד לא ידע מה קורה. היום אנשים מאמינים לדברים כאלה
לא כמו פעם שלא האמינו שבני אדם יכולים להשמיד בני אדם אחרים.
אתם בטח חושבים שהיא לא הולכת להעלות את נושא השואה, וזה שאני
דור שלישי אתם טועים ,בבקשה.
" נירית בתור דור שלישי שרוב המשפחה שלה נרצחה את דווקא צריכה
לשמוח שיש לנו מדינה. שבא אנחנו יכולים לחיות .גם אם זה לא
בשלום. אבל לפחות אנחנו לא נמצאים בין עמים אחרים שרוצים
להשמיד אותנו חוץ מאת יודעת מי "-" היי, לימור יש לנו חברה
ערביה .ראית אותה מנסה להשמיד אותנו. בכל עם יש את הטובים ויש
את הרעים .כמו אצלם כך גם פה . וזה שאני דור שלישי זה לא אומר
שאני רוצה להתפוצץ ברחובות. זה אומר שאני רוצה שלום ושלווה
ושאני אנסה להשיג את זה בכל שנייה מחיי. ואם זה אומר לעזוב את
המדינה הזאת אחרי הצבא אז זה בדיוק מה שאני הולכת לעשות. לעזוב
את המדינה הזאת ולנסות לחיות חיים נורמלים ויפים הכל מקום שבו
אני אמצא קצת  שקט ושלווה "
עכשיו היא תתחיל לצעוק עלי כמו תמיד, על איך אני מעיזה לדבר
ככה על לעזוב את המדינה.
את הוויקוח הזה עשינו אולי מיליון פעם. ואני לא צוחקת ,באמת כל
יום שני וחמישי או ביום שישי כשאנחנו הולכות ברגל אליה באמצע
הלילה. יותר נכון בבוקר יום שבת .יש לנו את הוויקוח הזה , זה
ממש כאילו נשאר לנו אנרגיה ואנחנו מנסות להוציא את זה לפני
שנלך לישון .אנחנו גם תמיד חוזרות על אותו הדבר בכל וויקוח זה
לא משתנה מפעם לפעם.
" נירית הרבה אנשים מתו פה בשביל שאנחנו נוכל ללכת עכשיו
הביתה. הרבה מלחמות עברו פה בשביל שאנחנו נוכל לחיות פה ואת
רוצה כך סתם לעזוב את המדינה .הרי זה מה שהם רוצים לגרום לך
לעשות בגלל זה הם מפוצצים אותנו בשביל שנסתלק .אבל אסור לנו.
הרבה חיילים מתו בשביל שאנחנו נחייה פה." " לימור אף אחד לא
אמר להם למות. אף אחד לא אמר להם להכנס למלחמות .אני לא רוצה
למות. אני לא רואה למה זה כל כך משנה להם. את באמת חושבת שהם
מתו כי הם חושבים שצריך למות בעד אדמה. אז תני לי להגיד לך
משהו אחד - זהו שלא - אמרו להם ללכת למלחמות אז הם עשו זאת. לא
כי הם רצו. כי אמרו להם .תאמיני לי שאם היו שואלים אותם ,הם
היו אומרים 'לא' .וזה בטוח, אף אחד לא רוצה למות בשביל חלקת
אדמה אף אחד לא רוצה לאבד את המשפחה שלו כי ממשלה מחורבנת
החליטה כך. ובגלל זה אני לא רוצה להשלח למלחמות אני לא רוצה
לאבד את המשפחה שלי במלחמה אני רוצה אותנו בריאים ושלמים.
ובשביל זה אני מתכוונת לעזוב את המדינה הזאת .לימור אפשר בבקשה
לעזוב את הנושא הזה ליום שישי הבא? כבר כואב לי הראש. ושנינו
יודעות כבר מה כל אחת חושבת אז למה לדון בזה יותר מידי? "
"טוב בסדר אם זה מה שאת רוצה"
בטח שזה מה שאני רוצה.
את המשך הדרך לבית שלה עשינו את זה בשקט כל אחת חושבת על מה
שהיא רוצה.
היא בטח חשבה על החבר שלה שנמצא בצבא ןעל כמה שהיא מתגעגעת
ודואגת.
ואני חשבתי עליו נראה לי. אני לא ממש בטוחה בזמן האחרון אני לא
מפסיקה לחשוב עליו אבל זה כבר נושא אחר .

את הויכוח על מי צודק בנושא הזה אף פעם לא נדע. לא אני ,לא
לימור ולא אתם. אין פה צודק ולא צודק כל אחד בוחר את דרך חייו.

כל אחד צריך לדעת לחיות עם מה שהוא בחר.