[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כל פעם שאני פוגש אותה אני נהיה עצוב. זה רק ליום או יומיים
אבל היא לא נפרדת ממני, גם כשאני ישן. אני חולם עמה חלומות
שבהם אני עצוב ואני לא כועס עליה כי אני מרגיש שגם היא קצת
עצובה שם, בדיוק כמוני. אני קם בבוקר ואז אני הכי עצוב בעולם
כשאני מגלה שהיא לא שם יותר.
אחר-כך אני מבין שזה נגמר, לפחות בינתיים ואני עדיין רוצה
לפגוש אותה, למרות שאין לי ספק שגם בפעם הבאה זה לא הולך להיות
שמח. בסוף, אני שוב מתמלא בכמיהה לאותה עצבות מתוקה שבלעדיה
ישנה רק ריקנות עצובה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתה זבל!
אתה זבל!
אתה זבל!

מוקי מנסה לשכנע
את הדמות במראה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/3/02 10:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יואב הראל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה