גלריית הריחות שלי,
מנגנת בי קונצ'רטו
שלא אוכל אף פעם לכתוב,
אפילו שהוא מתנגן לי
קרוב קרוב.
גלריית הריחות שלי,
מציירת לי רנסאנס
שלא אוכל להכיל במוזיאון,
כי היא שוכנת ברחוב.
בגלריית הריחות שלי,
יש פועל שיכור,
פנסים בלי אור,
ילד חמוד ושובב,
בית עם אם וכלבלב,
והיא שלי.
כל כולה
שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.